🐄 בקרה אקלימית ברפת

השפעת עומס חום על בקר לחלב ומנגנוני בקרה ברפתות מודרניות

הסבר על השפעת טמפרטורה על יצורים חיים קראתם במבוא של יחידה זאת, גם על השינוי האקלימי המתרחש ועוד עתיד להתרחש קראתם בפרק שעסק בשינוי האקלימי. בחלק זה נעסוק בהשפעת תנאי אקלים ובמיוחד עומס חום על הייצור במשק החי, נתמקד במיוחד בבקר ובעופות.

מנגנוני בקרה ברפתות

תנאי הגידול הם המפתח לרווחת חיית המשק, לייצור מיטבי ומכאן לתמורה כלכלית גבוהה. בנוסף לתזונה נכונה ולממשק מתאים, תנאי הגידול באים לידי ביטוי גם בתנאי האקלים השוררים בחלל המבנה.

לתנאים האקלימיים ובמיוחד לעומס חום, השפעה רבה על ביצועי הרבייה של פרות וליכולת הנבת החלב של פרות, במיוחד של הפרות גבוהות התנובה.

⚠️ מהו עומס חום?

עומס חום גבוה יוצר אקלים סביבתי שבו הפרות אינן מסוגלות להפיג אל הסביבה את החום הרב הנוצר בגופן בתהליכי העיכול והייצור. תנאים כאלה גורמים לעקה.

עקת החום מתבטאת ב:

  • עלייה בטמפרטורת הגוף
  • שינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים
  • ירידה בתיאבון
  • ירידה בפריון לכדי מחצית
  • הפחתה של כושר ייצור החלב

מדד THI - Temperature-Humidity Index

לפניכם איור אשר מבטא את השפעת השילוב של טמפרטורה ולחות יחסית על רמת עקת החום של פרות. האיור מציג חמש דרגות של מדד עומס החום המוצגות בסדר עולה של החמרה.

💡 חשוב לדעת: האיור הזה הוא בסיס ה"עבודה" של אנשי הרפת עד היום!

📄 לצפייה במסמך משטר עומס החום בבקר THI באזורי הארץ
שאלה 1
סכמו את מדד THI במשפט אחד:

"ככל ש________ ו________ עולה, חווה הפרה עומס חום רב יותר וביצועיה צפויים ________"
ככל שהטמפרטורה והגובה עולה, חווה הפרה עומס חום רב יותר וביצועיה צפויים לעלות
ככל שהטמפרטורה והלחות היחסית עולה, חווה הפרה עומס חום רב יותר וביצועיה צפויים לרדת
ככל שהאוכל והמים עולה, חווה הפרה עומס חום רב יותר וביצועיה צפויים לעלות
ככל שהרוח והקור עולה, חווה הפרה עומס חום רב יותר וביצועיה צפויים לרדת

השפעת הלחות על הפרות

בניסויים אמפיריים ובסקרי שדה הוכח כי ערך הסף הוא 22°C בבקר לחלב. מערך זה ומעלה, עליה בעומס החום כרוכה בעליית חום של גוף הפרה, בירידת כושר צריכת המזון ובירידת כושר ייצור החלב ליחידת זמן.

🇮🇱 המצב בישראל

ישראל היא בעלת אקלים ים תיכוני שרוב השנה (שני שליש ממנה) שוררים בה טמפרטורות גבוהות. במישור החוף הטמפרטורות הגבוהות מלוות גם בלחות גבוהה.

המסקנה: האקלים השורר ברוב האזורים בישראל במרבית השנה רחוק מאד מאזור הנוחות של הפרות, והבקר בישראל נמצא בלחץ של עומס חום מרבית השנה.

שאלה 2
בטווח הטמפרטורות של עד 30°C הגורם המשפיע על תחושת הרווחה של הפרה הוא הלחות. הסבר אמרה זאת על סמך הגרף ונסה להסביר את השפעת אחוז הלחות.
לחות גבוהה מקלה על הפרה להפיג חום ולכן היא מרגישה טוב יותר
לחות גבוהה מקשה על הפרה להפיג חום באמצעות אידוי (זיעה ונשימה), ולכן היא חווה עקת חום גם בטמפרטורות נמוכות יחסית
לחות לא משפיעה על תחושת הרווחה של הפרה
לחות גבוהה גורמת לפרה לאכול יותר ולכן להפיק יותר חלב

אזור הנוחות של בקר

חשוב לציין שהבעיה של תנאי אקלים מגבילים בענף הבקר אינה ייחודית רק לישראל. השפעת עקת חום על חיות משק בכלל ופרות חלב בפרט, היא בעיה עולמית עם השלכות כלכליות נרחבות. בכל העולם בשנים האחרונות עולה ההתעניינות בבעיה:

🌍 סיבות עולמיות לעלייה בבעיה:

  • א. בשל גידול באוכלוסייה ועליה ברמת החיים, הגידול של חיות המשק באזורים חמים (טרופיים וסאב-טרופיים) הולך וגדל
  • ב. הכרה בתופעת ההתחממות הגלובלית והופעת גלי חום גם בארצות צפוניות
  • ג. הפרות מטופחות לייצור של יותר חלב, כך שייצור החום המטבולי שלהן גבוה ולכן יש להן פחות יכולת לווסת את טמפרטורת גופם והן רגישות יותר להשפעת טמפרטורת הסביבה הגבוהה

השפעת עומס חום על הרבייה

בנוסף להשפעת עומס חום על יצור החלב, יש לעומס חום גם השפעה על הרבייה:

🔬 מנגנון הפגיעה ברבייה

בנקבות הפרות לוקח 5 ימים עד להפיכת זקיק ראשוני למבייץ. פגיעת חום בכל נקודה לאורך הזמן הזה תפגע באיכות הזקיק והביצית בתוכו.

עקת החום לא צריכה להמשך יותר מיממה או שתיים כדי לגרום לנזק מתמשך. למעשה, החום פוגע באיכות הזקיקים והביציות (התפתחות הביצית, התבגרות הביצית). הסיכוי של הביצית שנפגמה בעקבות החום לעבור הפריה ולהתפתח לעובר תקין נמוך יחסית.

חשוב לדעת: האפקט של פגיעה בפוריות לאחר עקת החום יכול לבוא לידי ביטוי גם חודשיים לאחר שהטמפרטורות כבר ירדו!

עומס חום משפיע גם על יצור תאי הזרע ועל איכותם בזכרים, על התפתחות השליה ועל התפתחות העובר.

📖 עוד על השפעת עומס חום על בקר - ד"ר יונתן ברקוביץ
שאלה 3
היעזרו באיור ובקישורים לעיל וציינו גורמים נוספים בבקר (מלבד גדילה) שעליהם משפיעה טמפרטורת הסביבה.
רק יצור החלב
יצור חלב, רבייה (פוריות והתעברות), תמותה ובריאות כללית
רק צבע הפרווה
אין השפעה נוספת מלבד גדילה

השפעה על גדילת עגלים

מלבד רבייה ויצור, משפיע עומס חום גם על הגדילה של העגלים. גדילה מהירה של עגלים מאפשרת שווקם בגיל צעיר ובמשקל גוף גבוה והיא אחד הגורמים ברווחיות משק הבקר.

ניסויים שונים נערכו לבדיקת השפעת טמפרטורת הסביבה במפטמה על צריכת תערובת מזון סטרטר ועל עלייה במשקל העגל לפיטום.

שאלה 4
על סמך הניסויים שנערכו, כיצד משפיעה טמפרטורת הסביבה על עגלים?
טמפרטורה גבוהה מגבירה את צריכת המזון ואת העלייה במשקל
טמפרטורה נמוכה מדי גורמת להשקעת אנרגיה בחימום הגוף ולכן פוגעת בגדילה. טמפרטורה גבוהה מדי מפחיתה את צריכת המזון ופוגעת בגדילה
טמפרטורה לא משפיעה על גדילת עגלים
רק טמפרטורה נמוכה משפיעה, טמפרטורה גבוהה לא

📊 נתונים קריטיים

22°C
טמפרטורת סף לבקר לחלב
50%
ירידה בייצור חלב בעומס חום
10-20°C
אזור הנוחות של פרות
5 ימים
זמן התפתחות זקיק לביוץ

כיצד מושגת נוחות טרמית?

מטרת העל של החקלאי: המצאות הפרות במצב של "נוחות טרמית" במרבית שעות היממה בכל ימי הקיץ.

תנאים לתפוקה מקסימלית:

  • מליל מזון טרי שניתן באופן חופשי וזמין לפרות לאורך כל שעות היממה
  • תנאי סביבה מיטביים לפרות (תנאי רביצה, אוורור טבעי, מניעת חשיפה לקרינת שמש ישירה)
  • נוחות טרמית רוב שעות היממה

תוצאה: תפוקה מקסימלית של חלב והריונות מוצלחים

🔧 פתרונות טכנולוגיים

ניטור ופיקוח

שימוש באוגרי טמפרטורה תוך-וגינליים המאפשרים לקבל מידע רציף ולהפעיל מערכות צינון לשם מעקב אחר חום גוף הפרות ובאמצעותם איכות הצינון הניתן לפרות בקיץ.

דרכים להשגת נוחות טרמית:

💡 המצב האופטימלי: כל השיטות הבאות מופעלות בו-זמנית:

  • בניית רפת בצורה שתספק כמה שיותר אוורור טבעי
  • "שטח מחייה" מספיק לפרה בחצרות הצינון ובחצר ההמתנה ומניעת הצטופפות של הפרות
  • הפעלת אוורור מאולץ - מאווררים
  • הקטנת מרחקי הליכה, תנאי מרבץ נאותים ושיפור התנאים בשבילי ההולכה
  • דחיית חלוקת מזון לשעות הקרירות יותר של היממה
  • הפעלת צינון או ערפול

1. צינון ישיר

השיטה הנפוצה ביותר להשגת נוחות טרמית היא "צינון ישיר" - שילוב של הרטבת הפרות לסירוגין עם הפעלת רוח על ידי מאווררים.

זו השיטה שנכון להיום נחשבת ליעילה והחסכונית ביותר.

  • משך הצינון משתנה בהתאם לעומס החום וליצרנות של הפרות
  • לפרות בעלות תנובת חלב גבוהה: 5-7 שעות ליום
  • לנמוכות תנובה ופרות בתקופת יובש: 3-4 שעות ליום
  • הצינון מתבצע לאורך האבוס ובחצר ההמתנה לפני החליבה
📺 כתבה חדשותית עם סרטון - מערכת צינון לרפתות

2. ערפול

שיטה פחות נפוצה של "צינון לא ישיר" בה מצננים את סביבת הפרה באמצעות ערפול הסככה ללא הרטבה ישירה.

עקרון הפעולה: הספקת מים בצורת טיפות קטנות ככל הניתן במגמה להגדיל את שטח פני המים הבאים במגע עם האוויר.

ככל שהטיפה קטנה יותר, אידויה מהיר יותר וקצב נפילתה קטן - כך שהיא נישאת על ידי זרם האוויר בקלות. שתי תופעות אלה מבטיחות יעילות גבוהה של אידוי המים, וכתוצאה מכך ירידה בטמפרטורת האוויר ועלייה בלחות היחסית.

שיטה זו יעילה במיוחד במקומות יבשים.

🎬 סרטון המתאר ערפול ברפת פארן

3. סחרור

מערכת המיועדת לסחרר את אוויר המבנה במגמה להקנות מהירות אוויר רצויה (כ-2 מ' לשנייה) סביב גוף הפרה, לצורך שיפור הפגת החום מגוף הפרה ומבעד לפרווה אל האוויר הסובב אותה.

מאווררי תקרה גדולים:

  • מסתובבים במהירות נמוכה בספיקות
  • מתאפיינים בצריכת חשמל נמוכה
  • משפרים את ייבוש הרפד בשעות שבהן מהירות הרוח נמוכה

מדידת יעילות אמצעי הקירור

שלושה מדדים עיקריים:

  • 1. בדיקה בזמן אמת של טמפרטורת הגוף: מדידת חום הגוף בצהריים. טמפרטורת גוף מעל 39.2°C עלולה להעיד על אי יעילות הצינון
  • 2. בדיקת ביצועי הייצור: בודקים את היחס בין יצור החלב בקיץ לעומת החורף. אם הוא מתקרב ל-100% (כמות החלב בתקופת החורף) הצינון יחשב ליעיל
  • 3. בדיקת פוריות: מעקב אחר שיעורי ההתעברות וההריונות המוצלחים
שאלה 5
נערך ניסוי לבדיקת השפעת צינון הרפת על טמפרטורת הגוף של פרות. בקבוצה אחת ציננו את הרפת 5 פעמים ביום, ובקבוצה השנייה 8 פעמים ביום. מה הייתה המסקנה?
אין הבדל בין הקבוצות
צינון תכוף יותר (8 פעמים ביום) הוריד משמעותית את טמפרטורת גוף הפרות והשפיע לטובה על תנובת החלב
צינון רב מדי (8 פעמים) פוגע בפרות
5 פעמים ביום עדיף על 8 פעמים

📚 מקורות נוספים

🐄 בקרת אקלים נכונה = פרות בריאות + ייצור מיטבי + רווחיות גבוהה

חזרו לדף הראשי להמשך הלמידה!